נשיות קלאסית - Reve d'infinl Lalique

קלאסיות, רוך ונשיות. שלושת המילים הראשונות שעולות בראשי כאשר אני מביטה בבקבוק הבושם Reve d'infinl מבית Lalique.

נסו לדמיין עלמה צרפתייה מתרוצצת לה בשאנז אליזה כאשר את גופה חובקת שמלה ורדרדה מתנפנפת, היא מאופרת בעדינות באיפור ספק קיים, ספק לא, והיא אוחזת זר פרחים טריים. קחו את התמונה הזו וארזו אותה בבקבוק, זהו Reve d'infinl.

Goldea - The Roman Night

רומא, המדרגות הספרדיות, לילה, תאורת רחוב ושמלה שחורה מתנפנפת בנונשלנטיות... איזה אימג׳ נהדר! ניסיתי לדמיין את עצמי בסיטואציה זו, אך מציאות הקיץ הישראלי דפקה על פניי, ובמקום רומא בלילה, קיבלתי חולון בצהריי היום. ניסיתי לדמות את התחושות של רומא בבית, כאשר שלפתי את Goldea - The Roman Night, אח חדש לבושם Goldea של המותג אשר הושק בשבוע שעבר בדיוטי פרי ג׳יימס ריצ׳ארדסון.

אהבה בחודש אוגוסט

באמצע אוגוסט, בעיצומו של החופש הגדול, כשכולנו כבר עייפים ומיוזעים, מישהו החליט לדחוף את חג האהבה היהודי. ואני תוהה, מה שתה אותו אדם?

הרי, אין כמו קצת חורף, אפלוליות, וקור בכדי להתכרבל מתחת לפוך עם אדם אהוב. תקראו לי קטנונית, אבל כשאני נוטפת זיעה ב - 40 מעלות, ממש לא בא לי שמישהו ימרח עליי ויחבק אותי (הנוצרים יודעים מה הם עושים... פברואר הוא אחלה חודש לרומנטיקה).

אז לרגל חג האהבה היהודי והלח, אירגנתי לכן (ולכם, אלו שמחפשים מתנה לזו שסובלת גם את הזיעה שלכם) מגוון מוצרים ריחנים להסוואת ניחוחות גוף.

חברה בפוקוס: אסתי לאודר

סביר להניח שכל אחת מכן מכירה את חברת אסתי לאודר.

החברה הותיקה שמזוהה יותר מהכל עם השפכטול של דאבל וור, היא בעצם תאגיד שמכיל בתוכו לא מעט חברות איפור מוכרות (מישהי צעקה בקהל מאק, בובי בראון, קליניק, ג׳ו מלון וכו׳?).
אסתי לאודר, המייסדת, נולדה בניו יורק כבת למהגרים יהודים שהגיעו מהונגריה. בשנת 1946 הקימה את חברת הקוסמטיקה שלה (שנקראה על שמה) והפכה לאחת מחלוצות הדרך בעולם הקוסמטיקה.
במרוצת השנים, החברה תפסה מקום של כבוד בעולם הקוסמטיקה, אך לדעתי, בשנים האחרונות משהו בה הפך לפחות טרנדי והיא הפכה לחברה ״מבוגרת״ ביחס לשאר המותגים בשוק.
נראה כי בזמן האחרון החברה מנסה לשנות כיוון ולמשוך גם את הקהל הצעיר יותר. מעבר למוצרים חדשים ומסקרנים, החברה החלה לשווק את מוצריה אונליין, ובדומה לאתר אסתי לאודר האמריקאי, לאחרונה השיקה אתר ישראלי למהדרין ופתחה חנות קונספט ראשונה בארץ.
לפני שאגע באתר ובחנות, אתן מוזמנות להכנס איתי לפוסט שכולו אסתי לאודר, בו תפגשו כמה מוצרים שאני אוהבת במיוחד...

Goodbye January 2017

חודש אחד מלא, כלומר 31 יום עברו מאז שהתחילה 2017, ואני רק מבקשת ממנה להאט טיפה את הקצב.

עזבו שניה את המשפטים הרגילים סטייל ״החודש הזה טס לי״, ״וואו איך עבר החודש״ ודמויהם ובואו נתמקד במה שחשוב - החורף עוד שניה עוזב...

עכשיו, אם אתן בחורות של קיץ, כנראה שהפסקה הזו לא רלוונטית עבורכן (והיי, עוד רגע מגיעים השרבים של מרץ), ולכל חובבות החורף בואו נתמרמר ביחד על זה שעוד רגע הוא נגמר.

ועל אף שהוא הראה לא מעט נוכחות מתחילת דצמבר, אני עדיין לא מוכנה להתחיל את הפרידה...

יש לי סריגים חדשים, מגפיים ועוד שלל דברים שלא ניצלתי מספיק בחורף הזה! אז בבקשה, בואו נאט טיפה את הקצב בכדי שאוכל ליהנות מהחורף הזה.

ולאחר תפילת המשכיות החורף, הבא נסקור את המוצרים ש״טחנתי״ לאורך ינואר.

שבעה חטאים

יום כיפור זה עתה הסתיים, ורגע לאחר שהזדכנו על החטאים משנה שעברה, אפשר להתחיל ולמלא את מכסת החטאים השנתית.

כמובן שאני ממש לא מתכוונת שתתחילו לקלל ולרצוח... אני מתכוונת לחטאים הקטנים שכל אחת מאיתנו מבצעת עם כרטיס האשראי (אפשר לומר Guilty pleasure).

לא יודעת מה אתכם, אבל אני כבר הספקתי להתחדש בערכת פריימר וספריי מקבע של סקינדיביה והזמנה קטנה מקאלט ביוטי (בחיי שלא תכננתי להוציא הזמנה, בלאק פריידי מעבר לפינה... חלשת אופי שכמותי).

אז בכדי שלא אשב עם רגשות האשם לבד, ארגנתי לכן פוסט חטאים קטן ומזמין ברוח ״שבעת החטאים״ מהנצרות... שנתחיל?

סלט פירות ריחני

מצד אחד, אין חוויה כיפית יותר מאמבטיה מפנקת, מלאת ניחוחות המסתיימת בשכבה עבה של קרם גוף ריחני. לא משנה כמה אני עייפה, עצובה או מותשת, אמבטיה שכזו מכניסה בי אנרגיות חדשות ומערננת אותי.

ועדיין, אני מוצאת את עצמי עושה אחת כזו אחת למיליון שנה. אני בנאדם פרקטי, וכך גם נראות המקלחות שלי, תמציתיות ומדוייקות. וכמובן, שאין לי סבלנות למרוח קרם, ואני מעדיפה לסיים את ענייני ולעבור למשימה הבאה שלי. כמובן שזה לא מונע ממני לצבור ולהתלהב מכל קרם גוף חדש שיש בשוק...

It's a Peach World

מאז שהתחלתי לכתוב את הבלוג (ואולי קצת לפני, בפורומים של תפוז) שאלה אחת חזרה ונשאלה אינספור פעמים: "למה פיצ'ה? מה זה אומר?".

הגיע הזמן לענות בתיעוד רשמי על גבי הבלוג, לא?

ובכן, הכינוי הופיע לראשונה בעת פתיחת חשבון באתר תפוז. בזמנו, הפורומים של תפוז תפסו מקום של כבוד ברשת האינטרנט, ובכדי להגיב היה עליי להרשם לאתר.

מצד אחד, חיפשתי שם שאתחבר אליו ואוהב אותו, ומצד שני, רציתי שהם יהיה ייחודי לי, וחשוב מכך, שיהיה פנוי. תוך מספר שניות חשבתי על השם פיצ'ה שנבע מכמה דברים:

1. אפרסק (Peach) הוא הפרי האהוב עליי, ולא רק מבחינת הטעם. הריח שלו והצבע מושלמים, ולאורך חיי תמיד התחברתי למוצרים שמזוהים עם אפרסק (חדר הנעורים שלי צבוע בגוון אפרסק למשל).

2. פיצ' פיצ' הוא כינוי חיבה שלי מילדות. לא בגלל שאני קטנה (פיצית) אלא בגלל החיבה האובססיבית לאפרסקים.

3. כבר אמרתי שאפרסק הוא כליל השלמות?

אז כן, כבר שנים שאני אובססיבית לאפרסק, ואם זה היה תלוי בי, הייתי צובעת את הכל בצבע הכתמתם- ורדרד הזה (I Want to paint it Peach...). ולכן, בחרתי בכינוי על בסיס האפרסק, Peacha. 

מאז אותם ימים של תפוז, הכינוי דבק בי, וכאשר פתחתי פרופיל בגוגל למען כתיבת הבלוג, היה לי ברור שהכינוי הזה ישאר איתי.

החיבה לאפרסק תפסה מקום של כבוד גם באובססיית האיפור - טיפוח שלי, וכמעט כל מוצר שמקושר לאפרסק, נכנס אוטומטית לווישליסט שלי.

Colorful Memories

אמא שלי לימדה אותי... וול, לא מעט דברים. החל מלקשור שרוכים ואת לוח הכפל ועד תובנות ברומו של עולם...

בעוד שטרנד "אמא שלי" סוחף את הפייסבוק (שלא תבינו לא נכון, המסר של הטקסט חשוב ומאוד רלוונטי לאינספור אנשים, אבל הצורה שהוא מוגש לטעמי מפספסת את המטרה) , אני מצאתי לאחרונה את אחת הפלטות הותיקות של אמא שלי ונזכרתי בעובדה שהיא הורישה לי את החיבה לאיפור...

קופסאת צלליות כחולה אחת נחקקה בראשי, זו שאמא אחסנה גבוה בכדי שאני לא אוכל לדחוף את אצבעותיי הקטנות לתוכה.

Mix of Flowers and Sun

בשביל הצלחה בעתיד, צריך להשקיע עכשיו. את המשפט הזה, על כל גרסאותיו, אמרו אנשים רבים לאורך ההיסטוריה (גוגל מלא בציטוטים כאלו). לכולנו ברור, שרוב הפעמים עלינו להשקיע רבות בזמן הנוכחי, בכדי לקטוף את פירות ההשקעה בעתיד. הדבר נכון לקריירה, זוגיות, משפחה ...והאמת? לכל דבר.

לא, לא מדובר בעוד קלישאה (אולי כן, המוח שלי עייף מכדי לחשוב על כך), אך בפועל אני חיה כרגע בתקופת ההשקעה. 

אני מניחה ששמתן לב שהפחתתי את השתתפותי ברשתות החברתיות וגם פעילות הבלוג פחתה, וכן, הסיבה היא שכרגע אני עסוקה בפרוייקט אישי בקריירה שחשוב לי מאוד. הפרוייקט לוקח ממני המון אנרגיה והשקעה, ואני מוצאת את עצמי עובדת בערך 14-16 שעות ביום עליו, מה שלא משאיר לי יותר מדי זמן לדברים אחרים (כדוגמאת אכילה או כתיבה).

ברור לי שזו תקופה, ואני יודעת שהיא תעבור. אבל היי, הפולניה שבי לא תשקוט עד אשר אתלונן בכתב! ובמקרה, אתן הכתובת.

הראש והגוף עייפים, ובכדי לרענן אותם, אני והצמוד שלי החלטנו בספונטניות (יותר נכון רמזתי רמזים עבים שבא לי לצאת להתרענן לרגל יום ההולדת שלי) לנופש קליל בארץ. 

בבוקר הנסיעה התעוררתי עם כאב גרון קל וצינון קליל. לקחתי כדור, שתיתי תה והתעלמתי. תוך כדי נסיעה ליעד (אילת למקרה ששאלתן) תקף אותי כאב ראש אימתני. "בסדר, תשתי קצת מים, בטח לא שתית מספיק", אמרתי לעצמי והורדתי עוד ליטר מים.

עד שהגענו למלון כבר הייתי מותשת (מבלי שהתאמצתי... אפילו לא נהגתי). הגענו לחדר וביקשתי ממנו שיגביר את המזגן בזמן שנכנסתי למקלחת קרה. חיש מהר הרגשתי שהראש שלי בוער, ובעצם מה שבאותו בוקר התחיל כהתקררות מזגנים קלה, הפך לחום וחולשה כללית, כשבחוץ המתינה לי בריכה מפתה.

אינספור אקמולים הוכנסו לקיבתי, ובמקום לבלות בבריכה מלאת משפחות, צברתי שעות שינה בחדר.

ביום האחרון של הטיול הרגשתי מעט יותר טוב. שינסתי מותניים, ארזתי את עצמי בבגד ים ושמתי פעמיי לבריכה.

ניחוחות פרחוניים בשלל צבעים

האזכור בבלוג של פרסומות הבשמים והשוקולדים המפציעים בטלוויזיה לפני חגים הפך כבר לכל כך נדוש, כמעט כמו הפרסומות. אבל מה לעשות שקשה לשנות מסורת, וגם השנה, פרסומות לפררו רושה התחילו לתקוף מכל טלוויזיה פנויה, גברים מסוקסים הציגו לפניי שלל ניחוחות ומגוון דוגמניות ניסו לגרום לי להריח כמוהן מכל מסך מזדמן. האמת שתודות לפרסומות הללו, גיליתי שראש השנה מתקרב.

ניחוחות פרחוניים

אזרחי ואזרחיות ישראל הנכבדים, אני פונה אליכם בבקשה אישית- אנא, אל תפסחו על דאודורנטים.

אנחנו חיים במדינה חמה (לוהטת) ובקיץ הישראלי הטמפרטורות מטפסות ומטפסות, אחוזי הלחות נוסקים לשמיים, וזיעה היא נחלת הכלל. על אף החום הכבד, אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים מחוץ למזגן, ומדי פעם בחברת אזרחים מיוזעים אחרים.

בימים חמים אלו, כאשר אדם שוכח להשתמש בדאודורנט, כל הסביבה סובלת מכך. הדוגמאות רבות ומתחילות מהאנשים שמשתמשים בתחבורה ציבורית כאשר הם נטולי דאודורנט, ועד קולגות לעבודה שבחרו להתעלם ממוצר צריכה בסיסי זה.

קיימות אינספור אפשרויות בשוק, וכל שעליכם לעשות הוא לחפש את האחד שלכם. נכון, ההליך יכול להיות מתסכל (ועוד יותר מתסכל לגלות דאודורנט כושל באמצע היום), אבל בסופו של דבר אתם תרוויחו וגם הסביבה שלכם תרוויח.

אחרי שטיפלו בבעיית הניחוח העיקרית, לא נוסיף לגופינו ולביתנו ניחוח מפתה וקליל?

אווירת חג מאוחרת

מכירות את התקופות האלו שאתן מתכננות מיליון ואחד דברים ובסוף לא מספיקות דבר מהם?

לקראת חופשת הפסח תכננתי להעלות מספר פוסטים מועילים, על סדר, ניקיון וכו', אבל בפועל פרוייקט הגמר שלי באונ' תפס לי את כל היום והלילה ונאלצתי לוותר על הפוסטים הללו (אם הם עדיין רלוונטים עבורכן אשמח לשמוע זאת!).

ואז הגיע ליל הסדר, ואיתו אינספור תוכניות לחול המועד. אולם התוכניות התחלפו להן במשימות והתחייבויות ומי נשאר מאחור? אכן, הבלוג.  

אבל הנה, חג המצות הולך ודועך ומזג האוויר הסגרירי שנחת עלינו פחות אידאלי לטיולי שטח בחוץ, מה שמבחינתי אומר- זמן כתיבה.

הפעם אציג לכן מספר מתנות מפנקות שאפשר למצוא ברשתות השונות (בתקווה שאחרי החג יהיה אפשר להתקרב לקניונים ולא להסתכן ברמיסה ע"י המון צרכני דוהר), כי מי קבע שאת המתנות צריך לתת דווקא לפני החג?..

מה חדש על השידה?

איפור- התמכרות או לא?

לאחרונה אני מוצאת את עצמי מהרהרת בשאלה הזו יותר ויותר.

הפוסט של אלכס מהבלוג Edenable גרם לי לשאול את עצמי- האם את מכורה לאיפור? ואינני מתכוונת להתמכרות לרכישות איפור (כי כן, אני בהחלט נופלת לקטגורית "מכורת קניות איפור"), אלא להתמכרות לשימוש באיפור.

אז כן, אני לא מתאפרת במיוחד לחד"כ (בימים שאני הולכת לאימוני בוקר, למה להתאפר? גם ככה הכל נוזל), אין לי בעיה שבן זוגי או המשפחה יראו אותי ללא איפור, אני מסוגלת לקפוץ לסיבוב חפוז בקניון ללא כל איפור (ולהרגיש שכולם בוחנים את העור הנוראי שלי), אבל אני עדיין לא מרגישה מספיק בנוח ללכת לעבודה/ לימודים במראה 100% נטורל (גם בימים שאני חסרת כל מוטיבציה איפורית אני עדיין מניחה מייקאפ, פודרה, סומק ומסקרה).

המחשבה הזו עלתה לאחרונה מאחר ואני בתקופה נטולת חשק להתאפר... פשוט לא בא לי! אבל עדיין אין לי את האומץ לוותר על איפור באופן יומיומי, בטח לא במשך חודש שלם.

אני סקרנית לדעת האם אתן, מצליחות לצאת מהבית לשגרת היום יום מבלי שטיפת מייקאפ נגעה בעורכן? ללא מסקרה, סומק או שפתון? סקרנית לקרוא את התגובות.

אבל היי, זה בלוג איפור... אז איך לא, סקירה חדשה על כמה מוצרים שניסיתי לאחרונה.

Ga-de Time

אני תמיד שמחה לתת במה לחברות ישראליות בבלוג. כישראלית מן המניין נחמד לדעת שיש מוצרים ישראלים שמצליחים לתת מענה לדרישותינו האיפוריות, קל להשיגם בכל פארם קרוב ולרוב הם נטולי אכזריות.
בדר"כ אפשר למצוא אותם במחירים נוחים, אבל זה רק לאחר ההנחה הקבועה בפארמים, שכן המחיר ההתחלתי המוצמד למוצרים בפארמים אצלנו גבוה בהרבה מהמחיר האמיתי (והמוצדק) של המוצר.
אז אם דיברנו על חברות ישראליות, קשה להתעלם ממגמת השיפור שסוחפת את חברת ג'ייד בתקופה האחרונה. ג'ייד, שזכורה לי עוד מימי התיכון עם הפלטות הגדולות וצמדי הצלליות באריזות הזהב שכולנו זוכרות, מתחילה להפוך ל"ברבור" ומוציאה שלל מוצרים וקולקציות שקשה להתעלם מהם.

Pink and Sweet

אחח ט"ו באב... חג מלא מתיקות, דביקות והוצאות כספיות!

אני פחות מתחברת לימי האהבה הללו, ובדר"כ לא נוטה לציין אותם. זה לא שאני אנטי, פשוט אני לא מתחברת לכל הקונספט שמשלב אדום, ורוד ומתנות ביום שלא מסמל לזוגיות שלנו משהו מיוחד (ולכן בילינו ערב ביתי ושגרתי בערב חג האהבה היהודי).

אממה, איכשהו השתמשתי השבוע בכמה מוצרים ורודים ורומנטיים למהדרין, כך שאולי השפעת חג האהבה כן התגנבה לתודעה שלי.

Summer Weather Tag!

בדר"כ אני לא משתתפת בטאגים וירטואלים, בעיקר בגלל שאני תמיד מגיעה לזה באיחור ואז זה די מאבד מהפואנטה. הפעם תויגתי ע"י שנטי מהבלוג The Funny Bunny בטאג קיצי ומהנה והחלטתי שהגיע הזמן לפוסט מרענן וקיצי! (בתפילה קלה שאחוזי הלחות ירדו והאיפור לא ימרח לכל כיוון).

התמונה לקוחה מכאן

יש לו יום הולדת...

אחת לשנה מתקיימת אצלנו השיחה הבאה:
אני: "יום ההולדת שלך מתקרב".
הוא: "כן, אז?".
אני: "איך נחגוג?".
הוא: "נלך למסעדה, בקטנה".
אני: "נחשוב על זה... יש משהו שאתה רוצה כמתנה?"
הוא: "לא, אני לא רוצה כלום".
אני: "אוקיי. אז יש משהו שאתה צריך? שחסר לך?".
הוא: "לא, לא חסר לי שום דבר".
וככה זה נמשך ונמשך ולרוב אני לא מקבלת תשובה נורמלית. שנינו אנשים די פרקטיים ולכן אנחנו מתייעצים אחד עם השני לפני ימי הולדת ולרוב מעדיפים לתת מתנות פרקטיות ושימושיות ולא חפץ שיצבור אבק בבית.
לקראת יום הולדתו המתקרב (שוב) ניסיתי לאחד את רוב המתנות שקניתי/ יצרתי עבורו בשנים האחרונות למען שאר הנשים האבודות בעולם המתנות הגברי.

Dior Addict Experience

דמיינו לכן להתחיל בוקר חמים של חודש מאי כאשר אתן מוקפות במוצרי דיור- תיקים, בגדים, שלל מוצרי איפור, קאפקייקס ועוגיות מקרונס צבעוניות... אפשר לסרב לזה?

בדר"כ אני לא נוהגת לכתוב או לשתף תמונות מהשקות, אבל סידור אולם התצוגה של דיור והצבעוניות של המקרונס דרשו לקבל במה בבלוג.

Smells and Nails

איך יודעים שבא אביב?

מסתכלים סביב סביב

ואם רואים שנעלמו המעילים

ואם רואים שיש "מרסי" בפרסומים

ואם הבושם במבצע,

אביב הגיע פסח בא...

אז יודעים אז יודעים שבא אביב,

אז יודעים שבא אביב.