אני יכולה לפתוח את הפוסט בפתיחה הבנאלית של "וואו איך 2017 כבר נגמרה? היא התחילה לפני שניה", אבל הפתיח הזה מיצה את עצמו אי שם ב - 2015.
במקום זה, בואו פשוט נתחיל בסיכום השנה שהייתה, סבבה?
דבר ראשון אני רוצה להתייחס למגמה שהפכה לבולטת מאוד בשנה האחרונה וכנראה תשאר איתנו גם ב - 2018. ששאלתי בקבוצת הפייסבוק שלי "וויקי ביוטי" את בנות הקבוצה איך הן מסכמות את השנה החולפת ומה הן מאחלות לשנה הקרובה, רוב הבנות התייחסו לכך שב - 2018 הן מעוניינות לרכוש פחות וליהנות ממה שכבר יש להן באוסף.
המגמה הזו, של צמצום רכישות, הסתפקות במה שיש ודיקלאטר (בתרגום חופשי: סינון ומיון) מנוגדת לכל מה שתפיסת היוטיוב והבלוגים מייצגת - תרבות השפע. בעוד שרובנו רואות שפע רב בערוצי הביוטי השונים, מגמת ההפחתה מציעה לנו ליהנות מיתרונות המינימליזם ולהסתפק במה שהכרחי לנו, במקום לבזבז עוד ועוד כסף על מוצרים שאנחנו לא בהכרח צריכות.
קבוצת הפייסבוק פרוייקט פאן (Project Pan) הישראלית מהווה מקום נהדר לאלו מכן שמאסו בצריכה אימפולסיבית של מוצרי איפור וטיפוח ומחפשות מידע רב על גמילה משופינג רגשי ומיותר לצד תמיכה ברגעי משבר.
אני מודה שגם אני שיניתי לא מעט הרגלים בשנה האחרונה. צמצמתי משמעותית את הקניות שלי (ולא רק בתחום האיפור) והחלטתי ליהנות מהשפע שכבר קיים. השנה למדתי לעצור עצמי מלהזמין עוד מוצר, למדתי למחוק מיילים המעידים על מבצעים חדשים והתחלתי לחשוב פעמיים לפני שאני מתחברת לפייפאל ומאשרת תשלום.
חודש אפריל הגיע לסיומו, מה שאומר שעד ספטמבר, אין ממש חופש (וסליחה, יום חופש בודד של שבועות הוא לא ממש חופש).
החודש התאפיין בהורדת מתח קלה, טיולים ברחבי הארץ, משפחה, חברים ואוכל טוב. אני מודה שימי החופש עשו עימי חסד... הצלחתי לחדש מעט את מאגרי המדוללים, נהניתי מימי שמש מהנים ועל הדרך גם התנסיתי במספר מוצרי איפור חדשים שאתן חייבות להכיר.
תתרווחו לכן בניחותא, ותצללו איתי לפוסט צבעוני ומהנה.
יש בקהל עוד בנות מוזרות כמוני שממש לא אוהבות את פסח?...
פרט לימי החופש המבורכים (שדי קשה לנצל אותם נוכח העובדה שכל ישראל מטיילים), החג הזה מלא חסרונות.
ההכנות לפסח ברוב המשפחות מלוות בלחץ של ניקיון, בישולים ומי יאסוף את סבתא. במידה וצלחתן את הפיכת הבית לחדר ניתוח מפוסטר, אתן כנראה תמצאו את עצמכן יושבות בשולחן עצום עם בני משפחה שהסדר הוא האירוע המרכזי של השנה עבורם. תוסיפו את הקלישאות של כל משפחה (בין אם זה הדוד ובדיחותיו המוזרות לבין הסבתא ששואלת מתי לעזאזל את מתחתנת) והרבה יין ותקבלו ערב ארוך ומסורבל, מלא באוכל מוזר וכוס יין גלמודה שממתינה לבואו של איזה נביא.
לתוך העיסה המבעבעת הזו הוסיפו ילדים באובסיית אפיקומן, דיקטים מקרטון הקרויים מצות ואגדה שבשביל לסיים אותה צריך לצלוח ארבע כוסות יין ו... הבנתן את התמונה הכוללת.
בכדי שנוכל לנער מעלינו את סבל הפסח אותו נושאים בני ישראל לאורך שנים, חברות הצרכנות החליטו לפני מספר שנים להנעים את זמנינו בחג ולגרום לנו לשלוף את כרטיסנו ולגהצם בכדי לשרוד את החותנת והגיפלטע.
והנה אני כאן, בכדי שגם אתן תדעו על מה שווה לבזבז את תלושי החג שלכן!
יום האישה הבינלאומי אשר מגיע אלינו ב- 8.3.17 הוא יום שראוי לציין, אך הוא מעורר בי אי נוחות מסויימת.
המטרה של היום נעלה וסופר חשובה (כבוד ואהבה כלפי נשים לצד הישגים פוליטיים, חברתיים וכלכליים של המין היפה), אבל מצד שני, מעט עצוב לי שעדיין אנחנו עוצרים רגע וקובעים ביומן יום שייעודו העצמת נשים וציון לשבח של נשים מצליחות (הרי אנחנו לא מציינים את יום הגבר בכדי להאדיר גברים).
הרי כולנו רוצות להצליח בתחום כזה או אחר, אבל מכיוון שאני יודעת שאין שום הבדל בין אישה לגבר (פרט להיותינו מוצלחות יותר), למה לציין שהיא הצליחה על אף או מפאת היותה אישה?
וכן, אני יודעת שגם היום, בשנת 2017, השוויון המלא בין נשים לגברים עדיין לא מלא. מעבר למדינות וקהילות בהן האישה אינה באותו מעמד כמו הגבר, גם היום רוב הכוח נמצא אצל גברים...
אישית, אני באמת מאמינה שאישה יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה (כתבתי על כך כאן), אבל יום אחד שיציין זאת, לא יעשה את השינוי.
זו כמובן דעתי האישית, וייתכן כי אנשים לא יסכימו איתה, אך היא בהחלט מהווה נקודה למחשבה.
אז בנתיים, בכדי לציין את היותי אישה שלרוב לא מפחדת לומר מה היא רוצה (וגם להשיג זאת), הכנתי לכן פוסט חדש עם פינוקים שרק נשים יכולות ליהנות מהם (טוב, גם גברים יכולים, אבל הפוסט הזה מוקדש למין היפה, אתכם הסליחה).
ימים של חופש... עוד רגע הם כאן, ואני כ"כ כמהה אליהם. דווקא השנה, שאני כ"כ צריכה את ההפוגה הזו, החגים מתעכבים ומגיעים אלינו רק באוקטובר (זה מרגיש שספטמבר לא יכול להיות ארוך יותר).
נכון, החופשים השנה יוצאים נהדר בעבור השכירים, וחודש שלם כמעט מוקדש לימי חופש, אבל למה אני צריכה לחכות לו כ״כ הרבה?
התוכניות שלי כוללות הרבה מנוחה וצבירת אנרגיה שאותה איבדתי בתקופה האחרונה, ועל הדרך אני מקווה שאכתוב קצת יותר (כ״כ הרבה רעיונות לפוסטים, כ״כ מעט זמן!).
אני מודה שאת סיכומי השנה העיקריים שלי אני לרוב עושה בהחלפת השנה הלועזית ולא העברית, אבל תמיד לקראת ראש השנה אני עוצרת לרגע וחושבת על הדברים שקרו בשנה החולפת.
זו הייתה שנה מטורפת מלאה בשינויים, החל מהזוגיות שעלתה מדרגה, לצד אירגוני חתונה והערב עצמו.
בשנה האחרונה התרחשו כמה שינויים בקריירה שלי, והם הולכים להשפיע על כל חיי המקצועיים.
אפילו רצתי השנה לראשונה במירוץ אמיתי...
זו הייתה שנה מלאה בחוויות, בעשיה, בקידום ובחשיבה על העתיד. כולי תקווה, שהזרעים שאני זורעת בתקופה זו, יניבו פירות מדהימים בהמשך.
את איחולי השנה החדשה אשמור לסוף הפוסט, ולבנתיים, אם עדיין לא מאסתן בלקרוא על מתנות וניחוחות, הישארו איתי לסיור בעולם של ניחוחות.
חובבי הקיץ ודאי מאושרים נוכח המעבר לשעון הקיץ, או בכלל, מהתקופה האחרונה בה נראה כי הקיץ עוד שניה כבר כאן, והחורף הנעלם לא במעמקי הבויעדם.
עכשיו, ברור לי שחילופי עונות הכרחיים לכולנו, וכל אוהבי הקיץ ודאי מאושרים עד הגג, אבל שניה... איפה החורף?
כמה ימי גשם, קצת מטריה ומרק, לא מהווים "חורף". זה לא שביקשתי שלג, אבל ימי גשם? אפרוריות? קור? בקושי לבשתי את הסוודרים שלי! אני חושבת ששתי ידיי מספיקות בכדי לספור את הימים החורפיים שעברו עלינו השנה, וכבר בפברואר מצאתי את עצמי מתרוצצת עם חולצה קצרה ומשקפי שמש.
בואו נעשה עסקה- תנו לי עוד שבועיים של חורף ואני אפסיק להתלונן עד העדרו. דיל?
ועד אז, הבה נצבע את הימים הראשונים של שעון הקיץ במגוון צבעי שפתיים משגעים.
אם אתן חיות במחתרת, כנראה שאתן היחידות שלא נתקלו באטרף החדש שסוחף את קבוצת האיפור "מכורי איפור אנונימיים" ומקורו בליין שפתונים חדש המגיע אלינו מרשת איל מקיאג'. טרנד השפתונים העמידים הגיע סוף כל סוף לחברת איל מקיאג', שהשיקה לאחרונה את ליין שפתוני המאט העמידים שלהם (תקופה קצרה אחרי ההשקה של מאק), ואחרי שהתנסתי בהם במשך זמן מה, הגיע הזמן לכתוב את דעתי עליהם.
שניה לפני שנגע בשפתונים, אתייחס (שוב) לאיל מקיאג'. בשנה החולפת שינתה איל מקיאג' את פניה והחלה לשווק מוצרים נהדרים בהתאם לטרנדים בשוק האיפור. המיתוג החדש בהחלט הכניס עניין ברשת הותיקה, אך עדיין לא עשו את השינוי הכ"כ מתבקש בשיווקיות של הרשת. נשים רבות מדווחות על מוכרות שדוחפות מוצרים ללא הרף, על חוסר מקצועיות ובעיקר על שלל חוויות לא חיוביות לאחר ביקור בחנויות הרשת. ואני שואלת - למה? כבר השקעתם כ"כ הרבה במיתוג מחדש, יצרתם מוצרים מוצלחים שבקלות נותנים פייט לחברות מקצועיות אחרות בשוק, אז למה לא לבצע שינוי מלא ולרענן את שיטת המכירות של הרשת? כקונה, אני מעדיפה מוכרת קלילה וחייכנית שתדע לייעץ במידת הצורך, על מוכרת שרק מנסה לדחוף לי עוד ועוד מוצרים שאינני צריכה בכדי שהיא תעמוד במכסת מכירות לא הגיונית. כך גם יש סיכוי גבוה שאחזור לחנות בשנית (ובשלישית).
שתי פסקאות שהייתי חייבת להוציא מאחורינו, וסקירה לפנינו. מוכנות?
על אף שנראה שלפני שניה היא רק התחילה, שנת 2015 עומדת להסתיים. סיכומי השנה כבר כאן,וזה הזמן של כל אחד מאיתנו לעשות חשבון נפש קטן (לצד זה שחלקנו עושים בתחילת השנה העברית) עם עצמו ועם סביבתו.
גם הרשת מצטרפת לחגיגה, וכתבות סיכום לשנה החולפת צצות מכל עבר.
לצד הסיכומים, מתחילים לתכנן תוכניות ולהבטיח הבטחות לשנה הקרבה... מי מאיתנו לא הבטיחה לעצמה שבשנה הבאה תעשה כושר/ תרזה חמישה קילוגרמים/ תסדר את הארון שאף אחד לא נוגע בו/ תטוס לחלל/ תחליף עבודה/כל הבטחה אחרת שנורא קל להפר...
אבל רגע לפני שמסתכלים קדימה בציפייה לבאות, זה הזמן לעצור ולנסות לסכם את מה שהיה.
בדומה לשאר תחומיי החיים, גם בבלוג הכרחי לעשות סיכום של מה שהיה ועל הדרך לנסות לבחור את המוצרים שעשו לי את השנה (והיו לא מעט כאלו, מה שהפך את מלאכת בחירת מוצרי השנה שלי לאתגר רציני).
ובכדי שהסיכום הזה לא יתרחש רק במוחי הקודר, החלטתי להעלות אותו על הכתב... אתן מוזמנות לסכם איתי את השנה ב"טאג סיכום 2015"!
סטרובינג, טרנד האיפור המואר שסוחף את עולם האיפור בתקופה האחרונה
הגיע אחרי שהצללנו כל חלקה טובה. זה הזמן לשכוח את כל מה שלמדתן על קונטורינג
ולהתקדם לעבר האור (סליחה, לכיוון ההארה).
זה הזמן גבירותי להוציא את כל מוצרי ההארה שלכן ולהתחיל להאיר את
האזורים הגבוהים יותר של פנינו.
בכדי למצוא את המיקום הגבוה ביותר בפנייך חפשי בעזרת האצבעות את החלק
העליון והגבוה ביותר של עצמות הלחיים. אזורים נוספים אותם אפשר להדגיש באמצעות
הארה הם אזור המצח (מעל קצה הגבה), גשר האף, עצם הגבה, קשת קופידון (המשולש מעל
מרכז השפה העליונה), קצה האף, מרכז הסנטר ועצמות הבריח.
שפתונים, או כפי שבן זוגי מכנה אותם "הצבעים האלה שאת כל הזמן שמה על השפתיים" הם התמכרות האיפור הכי כבדה שלי. לא משנה כמה יש לי באוסף, תמיד אני מוצאת את עצמי רוכשת גוונים נוספים. על אף שאני משתדלת להימנע מדיופים באוסף שלי, כאשר יש כמות מכובדת של שפתונים, קשה להימנע מכך.
קצת על ההתמכרות שלי:
הגימור המועדף עליי הוא מאט.
שלושת הגוונים האהובים עליי הם: אדומים, סגולים וקורלים.
אני לא סופרת כמה שפתונים יש לי בגלל שאני יודעת שזה ייתן חותם לכך שאינני שפויה.
אני לא סובלת גלוסים (הדביקות הזו משגעת אותי).
גם ניודים בהירים שמעניקים לי מראה של קספר חולני לא ממש חביבים עליי.
בתיק האיפור הנייד שלי (כלומר זה שבתיק היומיומי שלי) יש בממוצע חמישה שפתונים, שמתחלפים בהתאם למצב הרוח.
בזמן האחרון התפרסמו לא מעט פוסטי סקירה על שפתונים, ואני בעד להמשיך עם הרצף הזה. הפעם אשמח להציג לכן שבעה שפתונים (שכנראה כבר הכרתם הודות לסקירות ברחבי הרשת) בגוונים נהדרים.
אז לאחר שהקדשתי פסקה שלמה בפוסט הקודם על חשיבותו של הדאודורנט, הגיע הזמן לקטר על מה שבאמת מפריע לי בימים האחרונים- החום!
אני יודעת שכל שנה אומרים זאת, אבל אבוי, הקיץ הזה חם מקודמו.
כמה חם אתם שואלים? כ"כ חם שאתמול בערב נעלתי את נעלי הריצה שלי, יצאתי החוצה וכעבור חמישה צעדים נזלתי לגמרי (מה שגרם לי לשוב על עקבותיי, להיכנס לרכב ולנסוע לחד"כ, על אף שאני מעדיפה לרוץ במרחב הפתוח ולא על המסילה).
כ"כ חם שהדבק אשר מחבר בין מחזיק הנייד שלי ברכב לשמשה נזל.
כ"כ חם שהליכה בחוץ נשמעת כמו מסע כומתה.
כ"כ חם שמשלוח שפתונים אשר הגיע לביתי הכיל שפתונים במצב רך ומיוזע (לשפתונים שלום, וכרגע הם באישפוז במקרר).
ועל אף החום הנוראי (ותודה לכם אנשי הקיץ שייחלתם לבואו), אני מוצאת את עצמי מדי פעם מחוץ לבית ולמזגן (מה לעשות שעדיין לא המציאו מזגן אישי?) וכאשר אני מחוץ לבית, אתן באמת חושבות שאוותר על איפור?
אז כן, איפור בקיץ דורש התאמה מסוימת. עדיף פחות מאשר יותר, וגם את המעט שמורחים, יש להתאים למזג האוויר.
לא משנה כמה האיפור שלנו מושקע ויפה, בסופו של דבר נאלץ להסירו. נכון, לפעמים כאשר האיפור ממש הצליח לנו, תהליך ההסרה מבאס קלות ולכולנו עוברת בראש המחשבה "מה אם אשאיר אותו עליי ואלך לישון ככה? האם הוא יראה כך גם מחר?".
בנוסף, לא מעט פעמים אנחנו חוזרות מבילוי בשעה מאוחרת ולמי יש כוח להתחיל להסיר את כל האיפור ולוודא שהעור שלנו נקי ללילה?
אבל אם כמה שהאיפור שלנו יפה, או כמה שאנחנו עייפות ומותשות, ללכת לישון עם איפור על הפנים, זה ממש ממש לא מומלץ.
תחשבו שלאורך היום עור הפנים שלכן נמצא תחת מעטה של פריימר, מייקאפ ופודרה. האופציה היחידה שלו לצאת לחופשה מרעננת מכל אלו היא במהלך הלילה. שינה עם איפור יכולה ליצור לא מעט בעיות בעור, למשל פצעונים, ובכדי להימנע מהן כל שעלינו לעשות זה להשקיע כמה דקות לפני השינה.
אני מודה שאני מאוד פדנטית בקטע הזה. לא תתפסו אותי ישנה עם איפור גם כאשר אני סופר עייפה ובקושי זוכרת איך קוראים לי. ב-99.9% מהמקרים אני מסירה את הכל, שוטפת ומורחת שלל קרמים. בנוגע לחלקיק האחוז שנשאר- ובכן יש לי מגבונים להסרת איפור ליד המיטה...
בפוסט הקרוב אציג לכן את שגרת הסרת האיפור שלי בתקופה האחרונה, וכמה מוצרי טיפוח ששווה להכיר.
אחת לכמה זמן מופיע לו בבלוג פוסט לקים, שלרוב נפתח ב"הרבה זמן לא היה לנו כאן פוסט מקיף על לקים". אני לא הולכת להרוס את המסורת, ולכן גם היום אתן מוזמנות לפוסט חדש על נושא שלא נגעתי בו זמן רב- לקים.
עולם הלקים מרתק מבחינתי, ומכיוון שמקורות הבלוג הם בעצם נוזלי המריחה הצבעוניים הללו אני תמיד ארגיש שאני מקפחת את הלקים שלי כאשר אני נותנת במה לאיפור וטיפוח.
אז גם הפעם, הכנתי פוסט על כמה מהלקים החדשים בשוק, ועל הדרך הוספתי כמה "יצירות" חדשות שלי.
הסתיו והחורף הבא עלינו לטובה מאופיינים לרוב בצבעים קודרים וכהים. זוהי שעתם היפה של הבגדים השחורים, האפורים, הסגולים הכהים ודומיהם. מגמות הצבע הללו שולטות גם בעולם האיפור (והציפורניים), ובקלות כולנו עוברות לשפתון כהה יותר ולק אפור על הציפורניים.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני חסידה גדולה של הגוונים הכהים ואין לי שום בעיה להסתובב איתם כל השנה, לאו דווקא בעונות הקרות, אבל לאחרונה ניסיתי קצת "לשבור את השחור" וניסיתי לשלב קצת צבע בכל האפלוליות הזו.
טיף טוף... טיף טוף... שומעות את זה? כן, זהו היורה! מה שאומר שעוד רגע יתחיל הסתיו (נו טוב, יתחילו החמסינים), אבל בואו של הגשם הראשון מעורר בי חשק עז להדליק את המזגן על עוצמה מלאה (בכל זאת, צריך שיהיה קר), להכין כוס שוקו עם מרשמלו ולהוציא את האיפור הקודר והכהה מהמגירות!
כנראה שעד שהטמפ' פה יהיו קצת יותר נוחות נעבור יעברו לפחות חודשיים, אבל אני כבר עברתי לאיפור סתווי.
הפוסט הקודם הסתיים בציפייה לזמן איכות עם שלל הבלוגים האהובים עליי, לצד תה ומאפה.
בפועל- למחרת התחיל מבצע עמוד ענן, עליתי על מדי ב' וישר נכנסתי למצב שבו אני מגיעה הביתה רק בכדי לישון.
ואז- הסתיים המבצע... ומצאתי שכל המטלות שהצטברו לפניו חיכו לי בסבלנות, לצד מטלות אחרות שנוספו בשבוע הזה.
אז לא, לא נעלמתי- אני עוד כאן, מנסה לחזור לשגרה ולמסלול החיים... זה לוקח קצת זמן, אבל הכל בסוף יסתדר!
הפעם הכנתי פוסט שלם על שפתיים.
הצטברו (אני לאחרונה משתמשת המון במילה הזו!) אצלי כמה שפתונים והגיע הזמן לסקור אותם!
לפני שאתחיל, הרעיון לפוסט זה החל דווקא מצפייה בסרט דוקומנטרי על האמן אנדי וורהול. אחת היצירות המפורסמות ביותר שלו היא "מרלין מונרו" ובה שוכפלו פניה של הבלונדינית המהממת, ונצבעו בשלל צבעים. החלטתי לאמץ את הרעיון, וליצור מעין שכפול צבעוני של שפתיי (טדאם- עוד איבר מפניי נחשף!).
זה קצת מוזר לכתוב פוסט איפור שמוקדש לזמרת אהובה שעזבה את המסיבה מוקדם מדי.
היה בה משהו מהפנט מבחינתי וקשה לי לומר בדיוק מה זה. ייתכן כי זה הקול הענק או אולי השירים המשלבים סגנונות מוזיקליים שונים,או שאולי זה בכלל המראה הלא שגרתי (או פשוט כל הדברים הללו יחדיו) שגרמו לי לשמוע כל שיר איספור פעמים ברצף ולנסות להבין מה באמת קורה שם בין השורות.
כמו מוזיקאים ואמנים רבים וטובים (וצעירים) איימי זכתה לכבוד המפוקפק כאחת החברות במועדון Forever 27.
אני רוצה להזכר לרגע בתקופה שהיא נראתה "נורמלי" (הכל יחסי כמובן).
יש לא מעט דברים שממש לא אהבתי אצלה (אין צורך להרחיב), אבל היא החזירה אלינו את התסרוקות הנפוחות והראתה לכולנו ששיער נפוח זה לא דבר מוקצה ושאפשר לוותר על המחליקים.. סיפקה לנו סגנונות לבוש שאפיינו רק אותה וגרמה לבנות רבות סביב הגלובוס להתלבש כך. וכמובן החזירה לכותרות את האיליינר השחור, האמיתי , כזה שמביא איתו הרבה נוכחות ולא נותן לפספס אותו.
מאז ומתמיד אהבתי איליינר שחור- לראיה, גם כאשר לא היה לי שמץ של מושג באיפור הצלחתי ליצור פס ישר בעובי הרצוי (הודות לQuick Liner של סופטאצ' ולאיליינר טוש של ביוטיקייר).
הפעם אציג לפניכן 6 מוצרים ליצירת תיחום שחור, החל מאיליינר ועד עפרון, במחירים משתנים.
Nyx-Liquid eye liner
אחד היתרונות הבולטים של איליינר זה הוא המברשת- ניתן לראות כי המברשת דקה מאוד, מה שמאפשר ליצור פס דק מאוד, ולעבות לפי רצוננו.
אך פה גם החיסרון שלו- קשה למרוח איתו פס אחיד ודק, ונדרשת יציבות ומקצועיות.
הוא לא מתאים למי שרק מתחילה ומתנסה עם איליינר, או כמוצר לשימוש מהיר בבקרים.
צילום בשמש.
מבחינת עמידות נתקלתי בטובים יותר- הוא איננו זז, אך צבעו נחלש לאורך היום (גם על בסיס פריימר או צללית קרם).
הסרתו קלה למדי- ע"י מסיר איפור רגיל לעיניים (ומניסיוני גם שטיפה במים עושה את העבודה).
מדובר על איליינר המגיע בצורת טוש, כאשר החומר יוצא דרך ספוג בצורה מחודדת המאפשר ליצור פס בעובי הרצוי בקלות ומעולה למתחילות במריחת איליינר (גם אני התחלתי עם איליינר טוש, של ביוטיקייר...).
הוא מאוד נוח לעבודה- צורתו מאפשרת אחיזה נוחה ויציבה למדי כאשר החומר יוצא דרך ספוגית בצורת קצה של עט.
השימוש בו דומה מאוד לשימוש בטוש ציור רגיל- פשוט מציירים את הצורה הרצויה על העפעף, ומתקנים (או מוסיפים שכבה נוספת) במידת הצורך.
הוא מעולה לנשיאה בתיק- לא צריך לקחת גם מברשת ונכנס לכל תיק איפור (או אפילו לקלמר).
מבחינת עמידות- לרוב אני מוסיפה איליינר בסיום איפור העיניים, ולכן בכל שימושיי היה הונח על בסיס שכלל לרוב פריימר או צללית קרם עמידה. בתנאים אלו הוא החזיק בערך כ-12 ללא תזוזה,לא דהה ולא נזל.
שורה תחתונה: מוצר טוב, מעולה להתנסויות ראשונות במריחת איליינר.
מחיר :6.99$ באיביי. (בסופר פארם הקרוב אליי לא ראיתי אותו, אבל שווה להציץ. שלי נקנה בדיוטי פרי שלנו).
Pupa-Multiplay 09
העיפרון מגיע עם מכסה ב-2 הצדדים. צד אחד זה העיפרון עצמו, והצד השני הוא ספוג טשטוש. בפועל מעולם לא השתמשתי בספוג זה, ואני מעדיפה מברשות (בבתמונות הטשטוש נעשה ע"י הספוג).
הוא אצלי כבר הרבה זמן, ולאורך תקופה מסויימת השתמשתי רק בו.
יש לו פורמולה מעולה- כזו שאפשר ליצור איתה פס מדויק, או טשטוש קליל למראה מעושן מהיר.
צילום בשמש.
היתרון הכי גדול שלו (עליי) זו העמידות. גם ללא פריימר הוא משמש בסיס לאיפור שמחזיק שעות ארוכות, או כפס איליינר שהולך איתי מבוקר עד ערב.
בתיחום תחתון הוא טוב- בעיקר עם צללית לקיבוע (ללא הצללית יש מעט נזילה והעלמות של הצבע).
צילום בצל.
שורה תחתונה: עיפרון העיניים האהוב עליי בגזרת העממיים.
מחיר: 75 שקלים לפני מבצעים ברשת סופר פארם.
Loreal- Super Liner Automatic Slim Liner
הרשו לי להציג לפניכן את עפרון- איליינר מבית לוריאל!
אחד המוצרים האהובים עליי, אך הוא איננו משווק בארץ.
רכשתי אותו בטיול לתאילנד- כאשר ראיתי אותו בBoots ניסיתי לחשוב האם קראתי פעם על מוצר כזה והבנתי שזו הפעם הראשונה שאני נתקלת בו.
הסקרנות גברה על תחושת "יש לי כבר כ"כ הרבה איליינרים" והוא נקנה ועשה עלייה לא"י.
צילום בשמש
הוא טוב מאוד לשימוש בתור איליינר- פורמולה במרקם ג'ל, המעניקה תוצאה דומה מאוד לזו של ה-Super Liner הנוזלי של לוריאל.
מבחינת שימוש- קל יותר להשתמש בו מאשר באיליינר נוזלי או ג'ל רגיל.
צילום בצל
תיחום תחתון- רובנו אוהבות מראה שחור דומיננטי תחת העין והוא לא מגיע לתוצאה הרצויה בקלות. יש לעבוד לא מעט לתיחום בולט, ועפרונות אחרים יעשו את העבודה מהר יותר.
כאשר השתמשתי בו לתיחום תחתון טשטשתי אותו עם צללית ובדקתי את העמידות- ממוצעת מינוס.
מתאים למחפשות ליצור מראה איליינר בלי להתעסק עם נוזלים, מברשות ושאר ירקות.
לצערי הרב הוא אינו משווק בארץ, וגם לא מצאתי אותו באיביי.
אם אתן מכירות מישהו שנוסע למזרח בזמן הקרוב- הכריחו אותו להכנס בשבילכן לBoots.
בגזרת המינרל IL Makiage- Mineral Eye Pencil.
איל מקיאג' הוציאו לכבוד חג האהבה (שכבר עבר) ערכה Perfect Kiss.
הערכה אמורה לתת מענה לאלו הרוצות לשים דגש בעיקר לשפתיים ומכילה עיפרון שפתיים מינרלי, שפתון בגוון אדום מועשר בלחות, שייני גלוס ומברשת שפתיים (נמכרת כעת ב30 שקלים- למעוניינות).
כאשר קיבלתי את הערכה להתנסות, הופתעתי לגלות בפנים עיפרון עיניים שחור במקום עיפרון שפתיים, כך שאני מעט מבולבלת.
שמעתי לא מעט סיפורים על שירות הלקוחות הבעייתי של איל מקיאג', אך גם פרגונים לרמת המוצרים של החברה.
לכן כאשר ניסיתי את עפרון זה,הגעתי ללא דעות קדומות במטרה לבדוק את טיב המוצר.
צילום בשמש
הפורמולה מגיעה במרקם נוח מאוד לעבודה- מצד אחד החומר מוצק מספיק בכדי ליצור קו מדוייק, מצד שני היא רכה למדי וקלה מאוד לטשטוש.
כבסיס לאיפור מעושן או לתיחום עליון של העין (במקום איליינר) העיפרון עושה עבודה טובה וקל להגיע לתוצאה הרצויה.
גם מבחינת עמידות אני מרוצה- החזיק בערך כ-10 שעות מהמריחה, ושרד איפור אירובי של שעה.
ניסיתי להשתמש בו גם לתיחום קו המים- פעם אחת ללא קיבוע עם צללית, ופעם שניה עם. במקרה הראשון הוא לא שרד, וכעבור שעתיים בקושי היה זכר לעפרון. במקרה השני התוצאה הייתה טובה יותר, אבל כעבור כמה שעות הייתי צריכה לחדש את התיחום.
צילום בצל
שורה תחתונה- אני מוצאת שאני משתמשת בו לא מעט כבסיס או כאיליינר, בגלל קלות העבודה איתו.
לגבי שירות הלקוחות של איל מקיאג' (אני מניחה שזה עבר לחלקכן בראש במהלך הקריאה): האם איל מקיאג' שיפרו את שירות הלקוחות? נכון להיום אין לי תשובה על נושא זה (רכישה אחרונה שלי ברשת הייתה אי שם ב2007, וזכורה לי כנעימה למדי, ומאז לא הזדמן לי לקנות שם) לכן אפנה אתכן לבלוג של Masks off Masks on שכתבה כמה נקודות על החברה.
מחיר-90 שקלים ברשת חנויות איל מקיאג'.
Bobbi Brown- Long Wear Eye Pencil.
אם אתן מזהות אותו וחשות דז'ה-וו כרגע זה בגלל שכבר הצגתי אותו ב" איפור עמיד של בובי בראון, בעטיפה קומית".
בהשקת המוצר נטען כי הפורמולה מבוססת על פורמולת איליינר הג'ל הרגיל של בובי בראון, ולכן אמורה להקנות עמידות גבוהה מאוד כאשר צורת העיפרון מאפשרת אחיזה נוחה גם למאותגרות מריחה.
צילום בשמש
הפורמולה שלו מאוד רכה- ולכן הוא לא יתאים לתיחום מדוייק, אלא יותר לפס אחיד. מאוד אהבתי את פעולת הטשטוש איתו- מריחה קלילה וממש לא מדוייקת, ומריחה כלפי מעלה נתנו לי מראה מעושן ומרשים בכלום עבודה.
תוסיפו לכך עמידות מרשימה מאוד- כתיחום עליון, כבסיס למראה מעושן וגם (!) לתיחום תחתון. התאפרתי איתו באזור 6 בבוקר (טשטוש קליל מעלה, פס שחור בקו המים עם מעט צללית לטשטוש), וכאשר הגעתי להורדת האיפור באזור השעה 10 בערב, נוכחתי לדעת ששום דבר לא זז ולא דהה. שאפו!
