Powered by Jasper Roberts - Blog

יום ראשון, 24 ביולי 2016

Colorful Memories

אמא שלי לימדה אותי... וול, לא מעט דברים. החל מלקשור שרוכים ואת לוח הכפל ועד תובנות ברומו של עולם...
בעוד שטרנד "אמא שלי" סוחף את הפייסבוק (שלא תבינו לא נכון, המסר של הטקסט חשוב ומאוד רלוונטי לאינספור אנשים, אבל הצורה שהוא מוגש לטעמי מפספסת את המטרה) , אני מצאתי לאחרונה את אחת הפלטות הותיקות של אמא שלי ונזכרתי בעובדה שהיא הורישה לי את החיבה לאיפור...
קופסאת צלליות כחולה אחת נחקקה בראשי, זו שאמא אחסנה גבוה בכדי שאני לא אוכל לדחוף את אצבעותיי הקטנות לתוכה.


 חמישיית הצלליות של דיור הייתה ההולי גרייל שלי בתור ילדה. ממש אהבתי את תמהיל הגוונים שבה, ובמיוחד התלהבתי מצללית אחת, בגוון בורדו, שגרמה לי להראות כסובלת מדלקתיות יתר בעיניים, אבל הייתה כה יפה.
כל פעם שבטעות הפלטה נפלה לידיים שלי, הייתי מורחת את הצללית הזו על כל הפרצוף ומשחקת אותה כאילו אני יודעת מה אני עושה.


אין לי מושג איך הפלטה שרדה את ניפויי האיפור הגדולים שהתרחשו בביתנו לאורך השנים, אך היא עדיין אצלי. אינני משתמשת בה עוד (בכל זאת, דלקות עיניים פחות מחמיאות לי), אך אינני מסוגלת לזרוק אותה. 
בעוד שלרוב אני ממש לא נקשרת רגשית לפריטים חומריים (ולאחרונה אף מנסה לצמצמם את אלו), הפלטה הזו מזכירה לי ימים אחרים. ימים בהם איפור היה פעילות שהורשתי לעסוק בה רק בחופש, אחת למיליון שנה. תקופה שבה הניגודיות שבי רק החלה לצמוח (הערבוב בין הרצון לאפר את עצמי לבין משחק הכדורגל עם החברים למטה. כן, הייתי ילדה כזו). תקופה שבה החיים הבוגרים נראו רחוקים ותמוהים, והדאגות העיקריות היו איך להתחמק ממנת הירקות של ארוחת הערב...

באותם ימים, מי בכלל חלם על המדיה הקיימת כיום בכלל, ועל עולם הבלוגינג בפרט. אם הייתם אומרים לי שבאחד מן הימים אחשוף את דעותיי ורשמיי על מוצרי איפור בפלטפורמה אינטרנטית, כנראה שהייתי מביטה בכם בשאלה ותוהה מאיזה חלל נחתתם.

אבל הנה, שנת 2016 כאן, ברשותי פלטת דיור שמלאו לה לפחות עשרים שנה ואני הולכת לסקר מוצרים חדשים של חברת האופנה הותיקה. שנתחיל?


Diorskin Forever, אח חדש למשפחת הבסיסים של דיור, המבטיח לנו כיסוי גבוה ועמידות לאורך זמן.
ובכן, ניסיוני עד כה עם הבסיסים של דיור היה חיובי. לרוב, אני מצליחה למצוא את הגוון המדויק והם מספקים לי את רמת הכיסוי אותה אני מחפשת (בינונית- גבוהה). 


דיורסקין מצליח להעניק כיסוי ראוי לעור פניי הבעייתי (פצעונים). הכיסוי שלו בינוני, ואפשר לבנות עימו כיסוי גבוה. הוא מכיל SPF35, מה שהופך אותו אידאלי לקיץ הישראלי.
מרקמו חלק ולא שמנוני, הוא נטמע בצורה טובה לעור ומתקבע במהירות. הגוון שמתאים לי כעת, בימי הקיץ, הוא גוון 020. בחורף הוא כנראה יהיה כהה לי מדי, ולטעמי הוא לא יתאים לבהירות שבחבורה... להן שווה לנסות את גוון 010.
לרוב, אני מניחה אותו ישירות על קרם לחות ואינני מוסיפה שכבת פריימר באמצע. בצורת הנחה זו, הוא מחזיק מעמד לאורך היום ונשאר עימי לאורך שעות ארוכות. מה שכן, לאחר ריצה אני מבחינה בהעלמות הבסיס ממרכז הפנים.


אנוכי בעלת עור מעורב, וגם כעת, בימי הלחות המטורפת המייקאפ מצליח לשרוד עליי ימים שלמים. לטעמי הוא פחות יתאים לעור שומני, שכן השילוב של שניהם יחד ייצור פורמולה לא עמידה ונוזלית.


אריזת המוצר דומה לאריזת שאר הבסיסים של דיור, ונוזל המייקאפ מונח לו בצנצנת חלבית ולראשה מכסה כהה. נוזל המייקאפ יוצא מבעד לפיית לחיצה, ולחיצה וחצי על המשאבה מוציאה את כמות המוצר המדוייקת לכיסוי כלל הפנים (בהנחה שאתן משתמשות במברשת הנחה ולא ספוגית, ספוגיות נוטות להיות יותר בזבזניות).


מחירו גבוה ועומד על 240 (אאוצ') שקלים בעבור כמות של 30 מ"ל. בתותית תוכלו להשיגו במחיר של 192 שקלים (לא לשכוח להשתמש בקאשבק!)...

ואם כבר דיברנו על ספוגיות הנחה, הכירו את הביצה החדשה של דיור, Dior Backstage Blender, אחות בהירה לספוגית הנהדרת שהושקה לפני שנה.


ספוגית המייקאפ החדשה עשויה מחומר צפוף מקודמתה. אישית, אני מעדיפה את הגרסא הפחות צפופה, אך זה עניין של טעם.
צורתה כביצה, אך היא בעלת חלק שטוח המשמש להנחת המייקאפ על הפנים. החלקים המעוגלים משמשים לכיסוי קימורי הפנים באמצעות המייקאפ. הקצה השטוח והמחודד נהדר להנחת קונסילר בצידי האף ושולי העיניים.



מה שכן, צבעה הלבן של הספוגית הוא חסרון מובהק ולא משנה כמה קרצפתי אותה, לא הצלחתי לנקותה בצורה מיטבית ולהחזירה לגוון הלבן המקורי שלה. מה לא ניסיתי? סבון קשיח, סבון כלים... הכל! ועדיין נשארו עליה כתמי מייקאפ מבאסים.
אני מעדיפה את הספוגית הקודמת של דיור, והייתי שמחה אם היו משדרגים אותה לצורתה של הביצה החדשה.
מחירה סביר (בהשוואה לביוטיבלנד) ועומד על 99 שקלים.

Diorblush Sculpt  עונה על החשק ההולך וגובר שלנו להייליטרים... באריזה סקסית וכהה מונח לו ריבוע המציע לנו שניים באחד, כלומר גם היילייטר וגם סומק.


השליש השמאלי של המוצר הינו שימר בהיר המתיימר להאיר את האזורים המודגשים של הפנים, כדוגמאת עצמות הלחיים. בעוד שטרנד השימר המוגזם נשאר פה, לא בטוח שרובכן תאהבו את עוצמת ההארה של שימר זה.
הגוון הבהיר יוצר הארה מרומזת, כמעט ולא מורגשת וממש שונה מזו שהתרגלנו לראות בשלל ערוצי היוטיוב. למעשה, הוא מזכיר יותר פודרה מאירה מאשר שימר.



"המפסל" של דיור מגיע בארבעה גוונים, כאשר אצלי נחת גוון 002, המציע לצד השימר סומק בגוון ורוד קורלי קיצי ומושלם, המצליח ליצור הסמקה טבעית ומחמיאה.


בעוד שהשימר עדין ומרומז, הסומק פיגמנטי מאוד ויש להיזהר בעת ההנחה שלו בכדי לא ליצור מראה ליצני. ליטוף מברשת על הסומק אוסף את כמות החומר המספיקה בכדי ליצור מראה סמוק וטבעי.
לצד מוצרי האבקה מונחת מברשת שטוחה ורחבה, שלטעמי ממש לא שימושית וויתור עליה היה מקטין את אריזת המוצר.
כמובן, כמו בכל פלטה של דיור, בחלקו הפנימי של המכסה מונחת מראה גדולה ונוחה.
אם חשקה נפשכן בסומק חדש ויוקרתי, כנראה שהמפסל יהיה נהדר עבורכן, אבל אם חשקה נפשכן בשימר למרחקים ארוכים, הוא לא עבורכן.
מחירו עומד על 221 שקלים בעבור 7 גרם מוצר.

ואם כבר העלנו נשכחות דיוריות, אחד הבשמים שהכי אהבתי לשנורר מאימי היה ז'אדור, של דיור. האריזה היוקרתית (שתמיד הזכירה לי את שבט ארוכות הצוואר) והניחוח היוקרתי משכו אותי מאז ומתמיד, ובכל הזדמנות התגנבתי לחדרה של אימי והתזתי עליי את הבושם.



נכון, הניחוח של ז'אדור רחוק שנות אור מניחוח המתאים לנערה מתבגרת, ולמעשה מדובר על ניחוח די מבוגר שממש לא מתאים לנערות צעירות. אבל מה לעשות, אהבתי ואנוכי עדיין אוהבת אותו.



J'adore EDT הוא אח נוסף לסדרת בשמי ז'אדור, המונה חמישה בשמים עד כה. הניחוח שלו שונה מהבושם שהכרתי, הוא הרבה יותר פרחוני ופחות מבוגר ורציני.


תו עליון תוסס, פרחוני ושובה בעל ניחוח דומיננטי של תפוז דם.
בתו הבסיס המתיקות של המגנוליה בשילוב עם וניל ולימון פוגשת את הורד מדמשק.
הניחוח מתפתח וחושף נרולי מוואלאוריס המקנה לבושם רעננות ייחודית. 
תווי הבסיס הופכים עוצמתיים יותר ומתחילים להבחין בנוכחות תמצית הסאנדלווד מסרי לנקה.
ניחוח ה-EDT שונה לטעמי מניחוח ה-EDP המקורי שאני זוכרת מימי נערותי. הוא יותר עדין ופחות מבוגר, אך עדיין לא יקלע לטעמן של חובבות הניחוחות העדינים והקלילים.

הבושם מגיע בשני גדלים, 50 מ"ל במחיר של 339 שקלים ו-100 מ"ל במחיר של 483 שקלים. גם במקרה זה, שווה להציץ בתותית טרם רכישת הבושם בארץ.

סווטצ'ים לסיכום הפוסט:



ועד הפעם הבאה, אשמח אם תספרו לי על זכרונות איפור שלכן מהילדות.
נשיקות!
פיצ'ה,

*גילוי נאות- המוצרים בפוסט זה התקבלו לסקירה.




7 תגובות:

  1. כמה שהם יפים! אני פחות יוקרתית ממך, זכורה לי מזוודת איפור עצומה של ברברה וולף עם המון גוונים פנינתיים

    השבמחק
    תשובות
    1. היו גם כאלו! אני זוכרת משהו מסתובב עם צלליות מזעזעות

      מחק
  2. פוסט מקסים! אמא שלי כמעט ולא התאפרה למעט שפתון חום-בורדו ברוח התקופה ולקים בגווני פנינה... תמיד לטשתי אליהם עיניים וכשהיא הסכימה למרוח לי שכבה זה היה יום חג ;)

    השבמחק
    תשובות
    1. חג ופורים! בפורים היה מותר, ותמיד הייתי מחכה לזה

      מחק
  3. גם אמא שלי החביאה ממני את הדיור שלה, וגם את הלנקום ^_^ חחחח

    השבמחק
    תשובות
    1. זוכרת את ניחוח השפתונים של לנקום?

      מחק
  4. לאמא שלי לא היה כמעט איפור :) אני אוהבת פוסטים נוסטלגיים ..

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...