ישר כמו סרגל

בעיות אופייניות לבעלות התלתלים:

1. השיער לעולם לא יראה בבוקר כפי שהוא נראה לפני השינה.

2. השיער המתולתל הוא בערך כמו נער/ה בגיל ההתבגרות. יש לו אופי משלו, אי אפשר לשלוט עליו והוא נוטה להתמרד בכל הזדמנות.

3. קרם תלתלים חדש בשוק? מעולה, ארכוש במהרה. אבל אבוי, רוחב השיער עדיין גדול יותר מהאורך שלו.

4. לקום בבוקר מוקדם בכדי להרטיב את השיער ולנסות לעצבו באמצעות ג'ל/וקס/מוס/קרם. 

5. לכל אחת מהמקורזלות שבחבורה היה ניסיון על פתרונות הזויים כדוגמאת "אבו עגלה", שינה עם שיער מתוח, צמות בניסיון לשלוט בתלתלים וכו'.

6. אסור להסתפר קצר. במידה ועשיתן את הטעות ונתתן לספר שלכן לגזור קצת יותר מדי, תתעוררו עם אפרו אימתני.

7. סירוק הוא מותרות. כל בעלת רעמה מתולתלת תדווח שפעולת הסירוק היא פעולה נוראית שאחת לכמה זמן יש לבצע כאשר השיער רטוב, אחרת זה בלתי אפשרי.

8. ניסיתן פעם להשתמש במסרק כינים על שיער מתולתל? (כן, גם לילדות קטנות יכולים להיות תלתלים צפופים). במידה ולא ניסיתן ואתן מחפשות תרפייה לכמה שעות טובות, לכו על זה.

9. למרות כל זאת, שיער מלא תלתלים זה משגע, וכפי שכתבתי בעבר, אם התלתלים שלכן עשירים וקופצניים אל תוותרו עליהם.

התמונה לקוחה מכאן.

על חוט השערה

לשיער שעל ראשנו יש השפעה גדולה מאוד על מצב רוחנו. יום שמתחיל עם שיער עקשן ומרדן, עתיד להיות יום מלא עצבים, חוסר מנוחה ובעיקר רצון להגיע לסופו.

זה לא סוד שהעיסוק בשיער הוא אובססיה קלה אצל רוב הנשים, וכמות המספרות סביבנו רק הולכת וגדלה.

אני מודה שאין לי ממש סבלנות למספרות (אה כן, אני מסתובבת עם החלקה יפנית כבר כמה שנים, מה שאומר שביקור במספרה גוזל ממני כמה שעות טובות... אני לא נהנית לשבת במספרה, ולכן פרט להחלקות שאורכות נצח אני לא ממש נכנסת למספרות בשגרה).

כמובן שבעקבות ההתעללות הגורפת בשיער, אני חייבת לפנק ולטפח אותו באופו תמידי. נכון להיום אינני צובעת את השיער, אני נמנעת מהכנסת הראש לבריכה (גם כובע הים לא ממש מגן על השיער. הוויתור הזה קצת כואב עבורי כי אני מאוד אוהבת לשחות), אינני משתמשת במרכך שיער (רק במסיכה) ומשתדלת לעשות קצוות אחת לחצי שנה.

בתקופה האחרונה נכנסו לשגרת החפיפה שלי כמה מוצרים, והיום הגיע הזמן שגם אתן תכירו אותם.

Round two? prat 1.

כמו בכל חודש אוקטובר אפתח את הפוסט בהתנצלות על כך שכמות הפוסטים הולכת ודועכת (ותדעך עוד בזמן הקרוב), על היעדרותי מעולם הבלוגים ועל היעלמות מחשבון הפייסבוק של הבלוג. שנת הלימודים החלה, ולצידה עוד כמה פרוייקטים שדורשים ממני הרבה זמן ואנרגיות.

לצערי (או למזלי?) הרעיונות לפוסטים מרובים, רק שהזמן לצלם ולכתוב (וכל מה שקשור לכך) אפסי.

איכשהו מתברר שעד כה לא עלה כאן פוסט על מוצרים שהסתיימו או עתידים להסתיים בקרוב, ולכן החלטתי לעשות כמה פוסטים על מוצרים שסיימתי (או שהעדפתי להפסיק להשתמש בהם). 

את הפוסט הזה אקדיש למוצרי טיפוח שנגמרו (או שלא ממש התאימו לי).

ניקיון יומיומי.

לכל אחד מאיתנו יש את הטקסים הקטנים המבדילים בין כל מעשינו ביום מסויים (עבודה, לימודים וכל הקשור לשגרה היומיומית) לבין שעות המנוחה, שלרוב מתחילות עם כניסתנו הביתה לאחר יום ארוך ומתיש. יש אנשים שמשנים אווירה ע"י חליצת נעליים ומשקה צונן , ובכך עוברים לחלק הרגוע של היום. אצלי, מה שמבדיל בין היום העמוס לשעות הערב הרגועות (לרוב) היא המקלחת הארוכה שאני מפרגנת לעצמי. לא משנה כמה היום שעבר עליי היה מתיש, ברגע שאני נכנסת למקלחת, אני מבינה שהיום נגמר ושהגיע הזמן לנוח קצת.
כחובבת מקלחות מושבעת, מוצרים רבים עוברים תחת ידי, כדי שחלילה לא אשתעמם.

Winter is Here- from head to toe (Part 3)

אחרי שעברנו 2 פוסטים חורפיים שעסקו בעיקר בפנים (עם נגיעה קלה בגוף), הגיע הזמן להתייחס לשאר הגוף שסובל אף הוא ממזג האוויר (ובעיקר מהיובש שיוצרים שלל המחממים סביבנו).

אני בוודאות מרגישה כי העור שלי יבש יותר ודורש הזרקה יומיומית של לחות (בעיקר ברגליים- מהברך מטה, ובאזור המרפקים). מכירות את הצבע הלבן שמופיע על השוקיים כאשר העור יבש? המראה הנ"ל נוצר אצלי במהרה ברגע שמתחילים שינויי מזג האוויר, וזהו בעצם הסימן עבורי שהגיע הזמן ללחח את העור לאחר כל מקלחת.