Warm July

חודש יולי, החודש הראשון של החופש הגדול, אחד מהחודשים החמים בשנה, החודש השביעי... איך שלא תקראו לו, הסתיים.
מצד אחד, החודש טס בצורה מטורפת. לפני שניה רק סיימנו את יוני, והנה אנחנו מתחילים את אוגוסט.
מצד שני, אני לא חושבת שהיה יום בחודש האחרון בו לא סיננתי את המילים "כמה חם עוד יכול להיות?" (וכמובן שהתשובה היא שיכול, ועוד איך יכול), מה שהפך את יולי לחודש של מלחמת הישרדות בחום הנוראי.
ריצה ממזגן למזגן, אינספור כוסות סודה (יאפ, הגעתי לגיל הזה), חלומות בהקיץ על גשם וחורף הביאו אותי לסוף יולי בידיעה שכלום לא הולך להשתנות בחודש הבא. או בזה שאחריו.
וגם באוגוסט אמשיך להתלונן על החום, ותחזית מזג האוויר תהיה מיותרת ממש כמו מעיל צמר בעונה זו.
אני כן יכולה לצפות שבסיכום חודש אוגוסט כנראה אתלונן על כך שהעולם מתכוננן לסתיו ואצלנו העונה הזו לא קיימת...
ועד שנגיע לשם, הצטרפו אליי לסיכום החודש האחרון ומספר מוצרים שליוו אותי במהלכו.

Colorful Memories

אמא שלי לימדה אותי... וול, לא מעט דברים. החל מלקשור שרוכים ואת לוח הכפל ועד תובנות ברומו של עולם...

בעוד שטרנד "אמא שלי" סוחף את הפייסבוק (שלא תבינו לא נכון, המסר של הטקסט חשוב ומאוד רלוונטי לאינספור אנשים, אבל הצורה שהוא מוגש לטעמי מפספסת את המטרה) , אני מצאתי לאחרונה את אחת הפלטות הותיקות של אמא שלי ונזכרתי בעובדה שהיא הורישה לי את החיבה לאיפור...

קופסאת צלליות כחולה אחת נחקקה בראשי, זו שאמא אחסנה גבוה בכדי שאני לא אוכל לדחוף את אצבעותיי הקטנות לתוכה.

Summer in the City

הקיץ הישראלי מאתגר אותנו, המתאפרות החובבות. מצד אחד, כמעט כל חברות האיפור משיקות ליינים מפתים וצבעוניים שגורמים לנו לרצות למרוח כל צבע אפשרי על פרצופינו, ומנגד, כל איפור שנמרח על פנינו מתחיל לנזול ברגע שיוצאים מדלת הבית.

הפתרון האולטימטיבי הוא לנוע ממזגן למזגן, בתוך מזגן (כל המנמיך, הרי זה משובח), אבל זה לא תמיד מסתדר. וכך אני מוצאת את עצמי, יום יום, עומדת מול הדילמה - איפור מושקע שינזל כעבור שעה, או קצת מייקאפ ומסקרה, ודרך צלחה?

ברוב המקרים, אני מוצאת את עצמי מסתפקת במועט. נגיעות של צבע, קצת הסתרה, ואני יוצאת לדרך. אבל אחת לכמה ימים, אני מגניבה קצת צללית, יוצרת פס אייליינר, מוסיפה קונטור ומקנחת בהיילייטר.

בעוד שאני, ורבות נוספות, מעדיפות את המינימליזם בתקופת הקיץ, חברות האיפור מוציאות לנו את העיניים (ואת כרטיס האשראי) ומציגות לנו שלל מוצרי איפור צבעוניים ומפתים.

אחת מהן היא חברת עפרה, שכבר עלתה על חולשותינו לשפתונים עמידים, שימרים צבעוניים וסמקים, והשיקה לאחרונה מוצרים מסקרנים וקיציים.

Mix of Flowers and Sun

בשביל הצלחה בעתיד, צריך להשקיע עכשיו. את המשפט הזה, על כל גרסאותיו, אמרו אנשים רבים לאורך ההיסטוריה (גוגל מלא בציטוטים כאלו). לכולנו ברור, שרוב הפעמים עלינו להשקיע רבות בזמן הנוכחי, בכדי לקטוף את פירות ההשקעה בעתיד. הדבר נכון לקריירה, זוגיות, משפחה ...והאמת? לכל דבר.

לא, לא מדובר בעוד קלישאה (אולי כן, המוח שלי עייף מכדי לחשוב על כך), אך בפועל אני חיה כרגע בתקופת ההשקעה. 

אני מניחה ששמתן לב שהפחתתי את השתתפותי ברשתות החברתיות וגם פעילות הבלוג פחתה, וכן, הסיבה היא שכרגע אני עסוקה בפרוייקט אישי בקריירה שחשוב לי מאוד. הפרוייקט לוקח ממני המון אנרגיה והשקעה, ואני מוצאת את עצמי עובדת בערך 14-16 שעות ביום עליו, מה שלא משאיר לי יותר מדי זמן לדברים אחרים (כדוגמאת אכילה או כתיבה).

ברור לי שזו תקופה, ואני יודעת שהיא תעבור. אבל היי, הפולניה שבי לא תשקוט עד אשר אתלונן בכתב! ובמקרה, אתן הכתובת.

הראש והגוף עייפים, ובכדי לרענן אותם, אני והצמוד שלי החלטנו בספונטניות (יותר נכון רמזתי רמזים עבים שבא לי לצאת להתרענן לרגל יום ההולדת שלי) לנופש קליל בארץ. 

בבוקר הנסיעה התעוררתי עם כאב גרון קל וצינון קליל. לקחתי כדור, שתיתי תה והתעלמתי. תוך כדי נסיעה ליעד (אילת למקרה ששאלתן) תקף אותי כאב ראש אימתני. "בסדר, תשתי קצת מים, בטח לא שתית מספיק", אמרתי לעצמי והורדתי עוד ליטר מים.

עד שהגענו למלון כבר הייתי מותשת (מבלי שהתאמצתי... אפילו לא נהגתי). הגענו לחדר וביקשתי ממנו שיגביר את המזגן בזמן שנכנסתי למקלחת קרה. חיש מהר הרגשתי שהראש שלי בוער, ובעצם מה שבאותו בוקר התחיל כהתקררות מזגנים קלה, הפך לחום וחולשה כללית, כשבחוץ המתינה לי בריכה מפתה.

אינספור אקמולים הוכנסו לקיבתי, ובמקום לבלות בבריכה מלאת משפחות, צברתי שעות שינה בחדר.

ביום האחרון של הטיול הרגשתי מעט יותר טוב. שינסתי מותניים, ארזתי את עצמי בבגד ים ושמתי פעמיי לבריכה.

Mac Obssesion

ותיקות הבלוג ודאי זוכרות כי ציינתי בעבר כי מעקב אחר שלל קולקציות מאק קשה עד בילתי אפשרי. החברה משיקה שלל קולקציות השכם וערב, ומקשה עלינו להתמיד ולהתעדכן במה שחדש (וכמובן, מקשה על הארנק שלנו).

בעוד שזמן מה השתדלתי להמנע מעדכוני קולקציות (כי מה לעשות, לפעמים צריך גם לקנות אוכל ולא רק איפור), לאחרונה אני מוצאת את עצמי עוקבת בשקיקה אחרי כל קולקציה והשקה חדשה. הווישליסט שלי רק הולך וגדל, אך כמות האיפור שברשותי לא קטנה, ואני מוצאת את עצמי מוסיפה כל פעם מקום אחסון לאוסף שעדיין גדל.

במאק יודעים איך לגרום לנו לבזבז... חלק מהקולקציות מציעות לנו גוונים אהובים באריזות סופר מפתות (מאק ממש טובים בזה, הם יודעים איך למשוך את העין שלנו לרכוש מוצר מהליין הרגיל אך בעיצוב ייחודי) בעוד אחרות מציעות לנו ליינים חדשים בגוונים מעניינים.

כפי שודאי כבר הבנתן, הפוסט הקרוב יעסוק בסקירת מוצרי מאק. שלוש קולקציות/השקות חדשות ממתינות לכן, So Lets Go!

May and Cherries

בחודש מאי התרחשו לא מעט אירועים, אבל כולם פעוטים נוכח חזרתם של הדובדבנים לחיינו.
יש שיאמרו שאני שטחית ובנאלית, אבל זה לא ממש מזיז לי, כי יש לי דובדבנים.
הם קטנים, סקסיים, אדומים וטעימים. משתלבים נהדר עם שוקולד ועוגות גבינה, אך לבדם הם תענוג קריר לעת ערב.
ונוכח חזרתם לחיי, חודש מאי התאפיין בבליסת דובדבנים חסרת תקנה. וזהו. בזאת אני מסכמת את מאי.

טוב נו, כמה מוצרי איפור וטיפוח ששימשו אותי החודש מיד יופיעו לפניכן, חלקם טובים וחלקם לא ממש הצליחו להרשים אותי. הכינו לעצמכן צלחת דובדבנים, וצאו איתי לסיכום חודש מאי מלא טלטלות.