טעימה סקוטית

תתארו לכן לקחת הפסקה קלה מהשגרה... לארוז תיק קטן ולנסוע רחוק רחוק ל-24 שעות של נתק ושקט.

תמיד קשה לנו לשלב הפוגה קלה במרוצת החיים, כי תמיד יש לנו כ"כ הרבה מה לעשות (משפחה, עבודה, לימודים ועוד שלל מחויבויות) ותמיד אנחנו רוצות להספיק הכל לפני שאנחנו מקדישות דקה לעצמנו. שלא תטעו, גם אני כזו... אני מנסה  לשלב בצורה אופטימלית בין הלימודים, העבודה, מטלות הבית והחברים (וגם כתיבת בלוג וקריאת אחרים על הדרך) ומדי פעם נזכרת שגם אני צריכה לעצור לרגע, לנוח קצת ולהתפנק...

כאשר הגיעה אליי הזמנה לביקור קצרצר במלון ייחודי לצד מסאז' מפנק התלבטתי רבות אם ללכת, או לוותר ולהישאר בתוך השגרה שלי. הלחץ בלימודים בעיצומו ונסיעה שכזו דרשה ממני לשבת שעות מול הרצאות מוקלטות בוידאו ולהחזיק את עייני פתוחות בכוח (שימוש בסלוטייפ למטרה זו לא בא בחשבון).

בסוף, לאחר שלל התייעצויות עם חברים וקרובים, הגעתי למסקנה ששניונת לפני תקופה המבחנים המייגעת והמעייפת כדאי לי לעצור רגע ולנוח... 

בעיצומה של סערת החורף המסיבית שנחתה עלינו בחודש האחרון (נו זו שבה נחל איילון החליט לקפוץ לשופינג בעזריאלי) מצאתי את עצמי בורחת מפקקי הענק לכיוון צפון (לא הצפנתי עד החרמון, נסו לחשוב בכיוון טבריה) כאשר היעד הסופי היה המלון הסקוטי שעל שפת הכינרת.

שעה וחצי לאחר שעזבו את גוש דן הגענו לשער קטן. מאחורי השער נגלה לעינינו גן חביב, ירוק ומזמין ולאחריו כניסה ללובי קטן ואינטימי בצבעי שנהב וקרמל. 

קבלת חדרים, רענון קל לאיפור, החלפת בגדים זריזה, והופ הגיעה שעת התה! 

מול אח חמים ניצבו להן כורסאות רכות ומזמינות סביב שולחנות קטנים מקרמיקה, כאשר על כל שולחן הונח לו מעמד עם שלל מטעמי סקוטלנד. בצד עמדה לה עגלת עץ ועליה סודרו קנקני זכוכית (המיועדים לחליטות תה), תיונים בשלל טעמים וקופסאות שקופות שהכילו תערובות עלים ופרחים לחליטה.

הפרידה מהתה הייתה קשה למדי, אבל לא הגעתי עד טבריה בשביל לטעום חליטות! הסיבה שלשמה התכנסנו במלון סקוטי הייתה שיתוף הפעולה בין ספא המלון לחברת לאוקסיטן הצרפתית (קיבוץ גלויות אירופאי אצלנו בארץ).

אני עוד אגע וארחיב על השת"פ בהמשך הפוסט, אך בנתיים קחו טעימונת:

המשכנו לסיור רגלי (ורטוב!) ברחבי המלון ובמתחם הספא. 

אם אתן בקטע של היסטוריה, תתעניינו לשמוע שלמבני המלון יש היסטוריה לא רעה בכלל (אם היסטוריה מוציאה מכן פיהוקים דלגו על פיסקה זו).

המלון שוכן בתוך מבני אבן עתיקים ואפורים שנבנו בשנת 1896 ושימשו באותה התקופה כבית מחסה ובית ספר לילדי רחוב ויתומים בני כל העדות והדתות.

בשנות החמישים, הפך המקום לבית ספר לאחיות של בית החולים הסקוטי ששכן מעבר לכביש. בשלהי המאה העשרים, הוסב המבנה למגורים עבור עולי הרגל והמתנדבים של בית ההארחה הסקוטי (כיום המתחם שייך לכנסייה הסקוטית, ואיננו בבעלות ישראלית). רוצות לקרוא עוד קצת? באתר המלון תוכלו למצוא את כל הפרטים והתאריכים על ההיסטוריה של המקום.

החושך לצד הריצה המהירה בין המבנים גרמו לנו לפספס את היופי של המקום, אותו גילינו רק בבוקר שלמחרת. הביקור בספא הסתיים בחדר ההתרגעות (לאחר הטיפול מגיעים לחדר זה), על כוס יין וכיסאות נדנדה.

שעת התה כבר נשכחה מזמן, והבטן החלה לתת אותות המעידים על רעב. 

הגענו למסעדת המלון ומצאנו את עצמנו עומדות מול מה שנראה כסצינת הסיום של מאסטר שף. המסעדה משלבת בישול גלילי מסורתי (מבוסס על ירקות טריים והרבה גבינות) יחד עם שלל מזונות גורמה שגורמים לבלוטות הטעם לעבוד שעות נוספת.

מצאתי את עצמי עומדת מול שני אתגרים- הראשון היה מאיפה להתחיל? האם כדאי לי להתחיל ממרק האפרגוס המהביל, או שאולי כדאי לי לפרוס פרוסת לחם ולקשט אותה בשלל גבינות או סלטים?

האתגר השני היה קיבולת הקיבה שלי... העיניים רצו לאכול עוד ועוד אך המקום בבטן הלך ופחת (וכמובן שצריך להשאיר מקום לקינוחים). מה עושים?

האוכל היה מעולה! ניכר כי בכל מנה הושקעה מחשבה רבה, החל מטיב המרכיבים ועד לטאצ' הסופי עם תבלין כזה או אחר. 

קשה לי לתאר כמה התחושה במסעדה (וכן, זו מסעדה לכל דבר) נעימה, חמימה ומחזירה אותי למסעדות הגורמה של פריז (בכלל בכל השהות במלון שכחתי שאני בישראל). 

בסיומו של יום ארוך, ובמיוחד לאחר ארוחה שכזו הגוף רק רוצה לנוח ולהגיע למצב מאוזן. אני התעלמתי מבקשתו לחזור לחדר וללכת לישון, והחלטתי שצריך קצת לטעום את חיי הלילה של המקום. כדי שלא תצטרכו לצאת ולחפש פאב או מקום בילוי בטבריה, המלון מציע פאב קטן ואינטימי, ובו תמצאו 60 סוגים של וויסקי (הרי אי אפשר לדבר על סקוטלנד בלי להזכיר משבצות ווויסקי) לצד המשקאות שכולנו מכירים (יינות, בירות, קוקטיילים ועוד). אפשר לשבת בתוך הפאב, או לחלופין לקחת את כוס המשקה ולשבת מול האח המחמם שהוצג בתחילת הפוסט.
אחרי מעט וויסקי וכמה כוסות יין שנשתו במהלך הערב, הרגשתי שהגיע הזמן לנסות את המיטה של המלון.
מקלחת זריזה עם מוצרי לאוקסיטן (שחיכו לי בחדר) וצ'יק צ'ק כבר הייתי בחלום הרביעי...
הבוקר הגיע מהר מדי, ולאחר שינה עמוקה וטובה התעוררתי למראה הבא:

הרבה זמן לא אכלנו, נכון? ארוחת הבוקר לא אכזבה ועמדה ברף הציפיות שהציבה ארוחת הערב שקדמה לה. 

את ארוחת הבוקר אכלנו בחדר צדדי, מוקף חלונות שקופים, שדרכם ראינו את הכינרת מתעוררת וזוהרת מנגיעות קרניה של השמש החורפית.

מה אכלנו? פודינג לחם חמים, מיץ תפוזים סחוט טרי, חביתות בהכנה אישית, קוראסוני חמאה, מאפים, ירקות, גבינות ועוד מגוון רחב של פינוקים לקיבה. כמובן שהקפה מוגש לשולחן הישר ממכונת קפה.

לצערי (הרב) אני כמעט ולא אוכלת בבוקר (אני יודעת שזו הארוחה הכי חשובה ביום, הגוף שלי לא מקבל את זה) והסתפקתי בכוס קפה, מעט פודינג לחם וקצת גבינות (גבינות מסריחות! יאמי!).

מה עושה בחורה חסרת מנוח ומכורה לכושר כאשר יש לה שעה פנויה? הולכת לחדר כושר!

חדר הכושר נמצא במשכן הספא, וכדי להגיע אליו חוצים גשר עץ קטן ומגיעים לאזור השני של המלון.

אני מאמינה שרובכן מרימות כרגע גבה וחושבות "מי הולך להתאמן בנופש שכזה?"... ובכן, אני באמת נהנית מהאימונים בחדר הכושר!. תוסיפו את הנוף שהתאמנתי מולו ותקבלו בעיטת אנרגיה מטורפת לתחילת היום:

קפיצה קטנה לחדר, מקלחת זריזה והופ It's Spa Time Baby.
הספא נמצא מעברו השני של המלון (כלומר מעבר לגשר) ממש על חופה של הכינרת. מתחם הספא מתפרש על פני שלוש קומות ותוכלו למצוא בו שלל מסאז'ים (אישיים וזוגיים), חמאם טורקי, חדרי יוגה, ג'קוזי ומגוון טיפולי קוסמטיקה.

מה מייחד את הספא הזה משאר אתרי הספא בארץ? רשת L'Occitane הצרפתית פרשה את חסותה על הספא, וכך הפך ה-Lakeview Spa לאחד מ-30 בתי הספא של החברה שנפתחו בשלל בתי מלון ברחבי העולם. הספא מציע מגוון טיפולי פנים וגוף לכל סוגי העור, לנשים, לגברים ולכל גיל. כל הטיפולים בספא נעשים עם מוצרים של L'Occitane , שמותאמים לכל מטופל לפי סוג ומצב עורו.

אני בחרתי להתנסות בטיפול מרגיע ומרפא בניחוח לבנדר.
נמסרתי לידיה המסורות של תרז, בשאיפה שהאישה החביבה תצליח לשחרר את שריריי התפוסים באופן תמידי.
התחלנו את הטיפול עם טבילה קצרה של כפות הרגליים בגיגית מים חמימים והסנפת שמן לבנדר (ממריץ את הדם).

תרז ציינה לפניי שכתפי תפוסות בצורה איומה (אימון כושר- אתה אשם) ואני הגבתי שאני כבר כ"כ רגילה לתחושה הזו, שזה הפך לנורמל עבורי.
העיסוי היה מושלם- ניחוח הלבנדר עטף אותי מכל כיוון ועוצמת הלחיצות הייתה מדוייקת.

במקום תוכלו להתנסות בשלל טיפולי פנים (טיפול המבוסס על סדרת האנג'ליקה, אותו ניסתה שקר החן והבל היופי. טיפול הזנה על בסיס חמאת שיאה, טיפול המבוסס על סדרת אימורטל של החברה ואפילו טיפול לגבר). גם טיפולי טיהור (על בסיס שקדים), טיפולי ארומקולוג'י (טיפול מרגיע), טיפול רקמות עמוק וטיפול לחידוש אנרגטי נכללים אף הם בתפריט הטיפולים המוצע לכל מבקר בספא.
בתום המסאז' הרגשתי כלאחר שינה עמוקה וטובה, ויצאתי מהחדר עם חיוך אווילי ומראה רגוע ושליו.
תחושת הריחוף הובילה אותי לקומה שנייה, אל חנות מוצרי לאוקסיטן במתחם... את המוצרים אפשר למצוא בשאר חנויות לאוקסיטן ברחבי הארץ (וגם באתר) אבל אם אני כבר שם, לא אכנס לרחרח קצת? ברור שכן.

ביציאה מהספא ניצלתי את הדקות המועטות שנשארו לי במקום כדי להיפרד מהיופי והייחודיות שעטפו אותי במהלך שהותי במקום...

המבנים העתיקים שמעניקים למקום אווירה אירופאית, סוג של אירופה הקלאסית.

פינת הישיבה הרומנטית עם הנוף המושלם של הכינרת...

מאחר ונשאר טעם עצום של עוד, החלטתי שאפנק גם את הבחור בחופשה קלילה במלון, ובמסאז' בחדר הטיפולים הזוגי.(כך אוכל להנות מהג'קוזי והפינוקים הטעימים שמחכים לאלו שיגיעו בדאבל. כמובן שמומלץ להגיע גם עם חברה, אמא, אחות...

 

מה עוד אוכל להוסיף? אחרי שראיתן את עיצובו הקלאסי של המלון, למדתם קצת על ההיסטוריה שלו, קיבלתן תאבון נוכח התמונות המגרות וקראתן על ה-Lakeview המושקע? זו חוויה שהשאירה הרבה זכרונות טובים ובעיקר רצון עז לחזור ולמצות אותה עד תום.
בצער רב נאלצתי לארוז את מטלטלי ולחזור למרכז, אל השגרה, הגשם והמציאות...
זו חוויתי מהמלון, ועכשיו זו הבמה שלכן לומר לי מה היא החופשה המושלמת עבורכן, והאם ספא כחלק מהחופשה השנתית הוא מאסט עבורכן...
רוצות לקרוא עוד על המלון? היכנסו לאתר הרשמי. בנוסף, קיים למלון דף פייסבוק (ובקרוב יעלו תמונות מאירוע הברנס-סאפר שמתקיים בסופ"ש זה... גורי אלפי משתתף, והוא לא חושש להצטלם בחצאית סקוטית!)


*גילוי נאות- הוזמנתי למלון ולספא כדי לסקר את החוויה.