Ciate Nail Polish

כידוע לכן, העיסוק בלקים עושה לי כיף.

את אהבתי לאיפור וטיפוח גיליתי דרך עולם הלקים (נשמע רדוד?) ועד היום אני אוהבת לעקוב אחר ההתחדשויות בעולם הצבע לידיים.

כאשר Ciate עשו עליה לפני בשלושה חודשים בערך, הבאז העיקרי היה סביב לק הקוויאר. אך מאחורי הקוויאר עומדת לה חברת לקים בריטית שמכניסה רוח חדשה ומרעננת לשוק הלקים המתפתח (ובהחלט אפשר לראות שינוי בתפיסת הלקים בעולם האיפור והטיפוח בשנה האחרונה) ומביאה לנו טרנדים מניקוריסטים על ימין ועל שמאל.

הפעם החלטתי לעצור, ולהתעסק בלקים של החברה.

ראשית, אני מממליצה לכן להציץ בדף הפייסבוק של החברה. תוכלו לעקוב שם אחר הקולקציות החדשות (אישית אני מחכה בקוצר רוח לרגע בו תגיע ערכת הקטיפה לארץ) ולהינות מהאימג'ים המקסימים שמועלים לדף.

למשל, לקראת אביב 2013 מוציאה החברה סדרת לקים מנצנצת המדמה את אבקת הפיות שזכורה לרובנו מהילדות. 

פיות! עוד אחת מהתמכרויות שלי...

גליטרים להמונים!

איזכור הפיות זרק אותי כמה שנים אחורה, אל השיר הבא:

ההתנסות הראשונה שלי עם לק של סיאטה, התרחשה אי שם בספטמבר, כאשר החלטתי למרוח את Cupcake Queen לכבוד הנסיעה לפריז.

ערב לפני הטיסה, כאשר הכל היה ארוז ומוכן החלטתי שהגוון שיתאים לעיר הרומנטיקה הוא ורוד עמוק וילדותי.

למחרת כאשר נסעתי לשדה, הבחנתי כי לא מדובר בורוד ברבי שיגרתי, אלא בורוד עז עם תת גוון כחול.

הפורמולה שלו טובה מאוד- אטומה למדי כבר בשכבה הראשונה (אני הוספתי שכבה נוספת כדי לתת לה אחידות על כל שטח הציפורן) ומעניקה לגוון גימור גלוסי עדין.

ידית האחיזה של המברשת דקה ועגולה, ומקלה על פעולת המריחה. המברשת עצמה דקה למדי (מזכירה את המברשת של שיק מבחינת העובי) שזה תמיד יתרון מבחינתי.

התמונה הבאה משקפת את תת הגוון הכחול-סגול שבו (אפשר לראות מעט על הציפורן, ובעיקר בתוך הבקבוק).

בבית חיכה לי גוון נוסף של החברה, Mistress שמו.
על אף שאינני חובבת אדומים, יש בו משהו שעשה לי טוב בלב. האם זה השילוב בין הפפיון השחור לגוון האדום? או אולי הפורמולה הג'לית שלו? אין לי תשובה חד משמעית.

הופתעתי לגלות כי לא מדובר על עוד אדום קרמי, אלא כזה שמצ'ופר בפורמולה ג'לית (ואפילו נותן במה למעט גוון כתום בתאורה מסויימת).

הגימור שלו גלוסי מאוד, כ"כ גלוסי שאפשר להבחין בהשתקפות על הציפורניים בתמונות הסווטצ'ים.

 לאחרונה הגיע אליי צבע חדש מהחברה, Oil Slick שמו (וצבעו ככתם שמן על הכביש).
חדות העין שבינכן יגידו "או, עוד דיופ לפרדיוט של שאנל", וזה בהחלט נכון (רב מכר מוגדר לפי כמות החיקויים שלו, לא?), ומדובר בדיופ מוצלח מאוד.

אפשר לראות את הדואוכרומטיות של הגוון היטב בתמונה השמאלית. על אף שבתמונה צץ לו תת גוון כחול, בפועל על הציפורניים הגוון נע בין זהוב לירוק (בתאורה מסויימת הגוון המתקבל הוא זהב יוקרתי, ובאחרת ירוק מטאלי).

מודה, לקים זהובים אינם כוס התה שלי, אך כאשר אני נתקלת בגוון מיוחד אני מכבדת אותו בניסיון נוסף (ספוילר להמשך- יש ברשותי גם את הדיופ של צ'יינה גלייז לגוון זה).

2 שכבות לאטימות מלאה, והגימור ללא טופ הוא מטאלי.

דעתי לגבי הגוון איננה מגובשת בנתיים, אני עדיין חושבת שהוא זהוב מדי עבורי.

עכשיו נשאלת השאלה- איזה גוון נבחר? ואני אומרת, למה לבחור אם אפשר לשלוב?

לאחרונה אני מוצאת את עצמי משחקת עם החותמות והלקים שברשותי ויוצרת שלל עירבובים ועיצובים לפי מצב רוחי.

הפעם הנחתי את Oil Slick כבסיס, ומעליו הנחתי (עם ספוג) את Mistress. 

מעל הכל הוספתי חותמת כסופה (הלק הכסוף הוא Key lime shine של מילאני).

לסיום המניקור אני מורחת את Ciate- Speed Coat.
במייבש זה אני משתמשת לסירוגין (לצד מייבש הפושה שלי) בחודשיים האחרונים, והוא פשוט מעולה.
מייבש את הלק במהירות (חמש דקות גג) ומסייע בעמידות הלק (במקום יומיים- שלושה, בשימוש איתו לק מחזיק לפחות ארבעה ימים).

מריחת שכבה דקה מעל המניקור שלכם, המתנה קלה (קריאת פוסט למשל) ואתן מוכנות לדרך.
שימו לב שכאשר אתן מחתימות את הציפורניים, כדאי להמתין מעט עם מריחת המייבש כדי שהדוגמא לא תימרח (אני ממתינה חמש דקות בערך מהרגע בו סיימתי להחתים את כל הציפורניים עד למריחת המייבש).
דבר נוסף-הוא מגיע עם מברשת שקופה, ולכן כאשר מניחים אותו על לק רטוב יחסית, המברשת לוקחת איתה מעט מצבע הלק (בגלל שאני אוהבת את המברשת שלי שקופה, אני מנקה אותה על פיסת נייר לפני שאני מחזירה אותה לחומר).

אם יש משהו שקונה אותי, זה עיצוב מוצר. סיאטה הלכו על עיצוב השומר על קווים נקיים עבור הלקים שלהם (בקבוק שקוף דרכו רואים את גוון הלק) ועליו מדבקה לבנה. תוספת הסרט השחור לכל לק, הופכת אותו לפריט חינני עבור שידת האיפור.

המחיר בשוק עבור לק של Ciate הוא 55 שקלים. האינסטינקט הראשוני של רובנו כנראה יאמר "יקר", אבל כדאי לשים לב שבהשוואה לחברות מקצועיות אחרות בשוק הישראלי המחיר ממוצע למדי. לכן זה המקום בו כל אחת צריכה לחשוב מהו המחיר המירבי אותו היא מוכנה לשלם ללק.

לגבי המייבש- גם כאן כדאי לחשוב לאיזו אסכולה אתן שייכות. אם אתן נוהגות לרכוש את מייבשי הלק בארץ, כנראה ש-65 שקלים (מחיר מייבש סיאטה בארץ) הוא מחיר סביר למדי.
אם אתן נוהגות להזמין פושה או סשה וויט מחו"ל, המחיר יחסית גבוה.

גם הפעם אקנח במנה ממטבחי:

מרק תירס- פשוט וקל להכנה וכ"כ טעים.

לאור התגובות לפוסטים האחרונים, אעלה בימים הקרובים את המתכונים למנות שכיכבו פה בשבועות האחרונים.
מאחלת לכולכן חג אורים שמח ומואר!

*גילוי נאות- המוצרים התקבלו מהחברה.